ארוחת בוקר יקרה שלי, את אמורה להיות מזינה ומשביעה לכולם לא לי אני, מסתפק במלפפון, המון ושל כולם.
בכל יום המבחר היה מגוון ועשיר, אך בלי הירק הזה לא היה טעם לארוחה.
פשוט דאגנו למלא את הצלחת שוב ושוב בכל פעם שהיא התרוקנה.
ההתעסקות שלו בירק הייתה מבפנים כלומר, הוא היה מתעסק עם חתיכה קטנה של מלפפון כאילו יש שם איזה משהו לפצח
וכל כולו שקוע עד שהייתי מפריעה לו.
הכנתי משחק שקראתי לו "תפוס ת'מלפפון" . זה היה לוח עם מספרים וקוביות , מי שמצליח לצבור יותר נקודות מקבל מלפפון
בד"כ ניצחתי אבל את כל הרווחים נתתי לו.
בכל יום התמודדנו עם בעיות האוכל שלו, שלא יהיה אדום ולא חומוס ורק עוף ורק קוט'ז וכך זה נמשך בכל יום .
עבדנו על הצבע האדום מדי פעם הכנסנו תמונות של קטשופ, עגבניות, פרחים אדומים והיה שינוי קטן הוא הסכים לאכול פסטה ברוטב אדום.
עוד הצלחה קטנה, למי אכפת שזה רק עוד אחת קטנה, עצם העניין שאני לא סתם נמצאת ושיש לי משוב ממנו עושה את ההצלחונת לענקית ומפה אני מתחזקת ומקבלת כוחות להמשיך. חבל שאי אפשר להעביר ממש את מה שעובר עלי כשאני כותבת עליו אני מתרגשת מאוד ולא תמיד מוצאת את המילה הנכונה .
אני מתכננת את היום הבא, הבת הקטנה שלי עוזרת לי לצבוע משחק חדש שהכנתי בשבילו וזה מה שהוא אוהב , את משחקי הדמויות ואנחנו ממציאים להם שמות לוקחים סיטואציה מחיי הגן ופשוט משחקים עד שהוא מגיע לפתרון הבעיה ואז אפשר להמשיך למשחק הבא.
אני נהנת כשהוא פונה אלי או כשהוא מבקש ממני משהו מסוים .השינוי שחל בו היכולת להסתכל לי לתוך העיניים ולדבר ברור ויפה ,ילד מאוד אינטליגנטי מנומס אני, נמסה.
המלפפון היה הסיפתח לטיפול בבעית האוכל ומכאן והלאה כל התעוררות של בעיה מהווה בשבילי עוד גבעה שעלי לעבור
המחברת ממשיכה להתמלא וכך אני עוקבת אחרי שינויים, הצלחות וגם חוסר הצלחות.
חוסר ההצלחות זאת הסיבה למרץ שאתו אני מתעוררת .
לילה טוב
בכל יום המבחר היה מגוון ועשיר, אך בלי הירק הזה לא היה טעם לארוחה.
פשוט דאגנו למלא את הצלחת שוב ושוב בכל פעם שהיא התרוקנה.
ההתעסקות שלו בירק הייתה מבפנים כלומר, הוא היה מתעסק עם חתיכה קטנה של מלפפון כאילו יש שם איזה משהו לפצח
וכל כולו שקוע עד שהייתי מפריעה לו.
הכנתי משחק שקראתי לו "תפוס ת'מלפפון" . זה היה לוח עם מספרים וקוביות , מי שמצליח לצבור יותר נקודות מקבל מלפפון
בד"כ ניצחתי אבל את כל הרווחים נתתי לו.
בכל יום התמודדנו עם בעיות האוכל שלו, שלא יהיה אדום ולא חומוס ורק עוף ורק קוט'ז וכך זה נמשך בכל יום .
עבדנו על הצבע האדום מדי פעם הכנסנו תמונות של קטשופ, עגבניות, פרחים אדומים והיה שינוי קטן הוא הסכים לאכול פסטה ברוטב אדום.
עוד הצלחה קטנה, למי אכפת שזה רק עוד אחת קטנה, עצם העניין שאני לא סתם נמצאת ושיש לי משוב ממנו עושה את ההצלחונת לענקית ומפה אני מתחזקת ומקבלת כוחות להמשיך. חבל שאי אפשר להעביר ממש את מה שעובר עלי כשאני כותבת עליו אני מתרגשת מאוד ולא תמיד מוצאת את המילה הנכונה .
אני מתכננת את היום הבא, הבת הקטנה שלי עוזרת לי לצבוע משחק חדש שהכנתי בשבילו וזה מה שהוא אוהב , את משחקי הדמויות ואנחנו ממציאים להם שמות לוקחים סיטואציה מחיי הגן ופשוט משחקים עד שהוא מגיע לפתרון הבעיה ואז אפשר להמשיך למשחק הבא.
אני נהנת כשהוא פונה אלי או כשהוא מבקש ממני משהו מסוים .השינוי שחל בו היכולת להסתכל לי לתוך העיניים ולדבר ברור ויפה ,ילד מאוד אינטליגנטי מנומס אני, נמסה.
המלפפון היה הסיפתח לטיפול בבעית האוכל ומכאן והלאה כל התעוררות של בעיה מהווה בשבילי עוד גבעה שעלי לעבור
המחברת ממשיכה להתמלא וכך אני עוקבת אחרי שינויים, הצלחות וגם חוסר הצלחות.
חוסר ההצלחות זאת הסיבה למרץ שאתו אני מתעוררת .
לילה טוב
אתה כותבת נהדר. את מצליחה להעביר את הדקויות, את הקושי. דווקא התיאור הקונקרטי, הספציפי הטכני כביכול (של אכילת המלפפון למשל) מצליח להעביר הרבה. אפשר אולי לשפר אבל בכל מקרה מדובר לטעמי בשיפור "מקומי", קל כלומר אולי עיבוד או עריכה של אותם דברים. אל תיטרדי בעניין הזה. במשפטים שלך יש הרבה "בשר"- רגש, מאמץ, חוויה, סיפוק- דברים שנוגעים בלב הקורא. ואני חושב שהכי חשוב שתמשיכי לכתוב.
השבמחק