מלפפון יקר שלי

     ארוחת בוקר יקרה שלי, את אמורה להיות מזינה ומשביעה לכולם לא לי אני, מסתפק במלפפון, המון ושל כולם.
בכל יום המבחר היה מגוון ועשיר, אך בלי הירק הזה לא היה טעם לארוחה.
פשוט דאגנו למלא את הצלחת שוב ושוב בכל פעם שהיא התרוקנה.
ההתעסקות שלו בירק הייתה מבפנים כלומר, הוא היה מתעסק עם חתיכה קטנה של מלפפון כאילו יש שם איזה משהו לפצח
וכל כולו שקוע עד שהייתי מפריעה לו.
הכנתי משחק שקראתי לו "תפוס ת'מלפפון" . זה היה לוח עם מספרים וקוביות , מי שמצליח לצבור יותר נקודות מקבל מלפפון
בד"כ ניצחתי אבל את כל הרווחים נתתי לו.

     בכל יום התמודדנו עם בעיות האוכל שלו, שלא יהיה אדום ולא חומוס ורק עוף ורק קוט'ז וכך זה נמשך בכל יום .
עבדנו על הצבע האדום מדי פעם הכנסנו תמונות של קטשופ, עגבניות, פרחים אדומים והיה שינוי קטן הוא הסכים לאכול פסטה ברוטב אדום.
עוד הצלחה קטנה, למי אכפת שזה רק עוד אחת קטנה, עצם העניין שאני לא סתם נמצאת ושיש לי משוב ממנו עושה את ההצלחונת לענקית ומפה אני מתחזקת ומקבלת כוחות להמשיך. חבל שאי אפשר להעביר ממש את מה שעובר עלי כשאני כותבת עליו אני מתרגשת מאוד ולא תמיד מוצאת את המילה הנכונה .
אני מתכננת את היום הבא, הבת הקטנה שלי עוזרת לי לצבוע משחק חדש שהכנתי בשבילו וזה מה שהוא אוהב , את משחקי הדמויות ואנחנו ממציאים להם שמות לוקחים סיטואציה מחיי הגן ופשוט משחקים עד שהוא מגיע לפתרון הבעיה ואז אפשר להמשיך למשחק הבא.
אני נהנת כשהוא פונה אלי או כשהוא מבקש ממני משהו מסוים .השינוי שחל בו היכולת להסתכל לי לתוך העיניים ולדבר ברור ויפה ,ילד מאוד אינטליגנטי מנומס אני, נמסה.
     המלפפון היה הסיפתח לטיפול בבעית האוכל ומכאן והלאה כל התעוררות של בעיה מהווה בשבילי עוד גבעה שעלי לעבור
המחברת ממשיכה להתמלא וכך אני עוקבת אחרי שינויים, הצלחות וגם חוסר הצלחות.
חוסר ההצלחות זאת הסיבה למרץ שאתו אני מתעוררת .
לילה טוב

היום המאושר

     כן, היום המאושר הגיע.
היום המאושר וה"מפחיד" הגיע, בטח אתם חושבים מה פתאום מפחיד, נכון אותי, הוא מאוד הפחיד.
המון ציפיות יש לי, אני מתה לראות תוצאות והכל תלוי בו.
הגיעו ההורים הגאים וגם האחים שמחים בשמחתו של אחיהם וגם הסבתא הגיעה. קצת חששתי ממנה כי סיפרו לי שהיא חוקרת עליי כל הזמן.
הילד המיוחד והמקסים גרם ליום הזה להיות ליום פלאי הוא, שיתף פעולה שר,  רקד, הזמין חברים ודקלם ברכה שלימדה אותו הגננת.
אני זכיתי לקבל ממנו ברכת תודה ושהוא אוהב אותי....וואווו הייתי בהלם החיוך לא ירד לי מהפנים הייתם, צריכים להיות שם .
מלך ליום אחד- זה קורה ביום ההולדת בגן כשמכתירים את הילד שחוגג וכך זה נמשך כל היום עם כתר על הראש וגלימה מיוחדת וכמובן שרביט מלכים.
בנימה מיוחדת שעושה לי נעים להיזכר אני מסיימת להיום ומבטיחה שהסיפור עדיין לא הסתיים.
לילה טוב להוד מלכותו הילד המיוחד שלי.

מטלה 6 האוניברסיטה העברית ירושלים

     הרצאה מספר 1 "טעותו של איינשטיין".
העביר את ההרצאה פרו'פ צבי פירן, אסטרופיזיקאי.
ההרצאה מתייחסת למחקר שערך אלברט איינשטיין על בריאת העולם, כיצד נברא וכיצד הוא מסתיים, נושא הבעסיק את כל האנושות.
את המרצה לא רואים במשך ההרצאה רק שומעים ובמצגת איינשטיין ואחרים בהיסטוריה.


     הרצאה מספר 2 "תורת המשחקים"
המרצה הוא פרו'פ ישראל אומן.
נושא ההרצאה הוא תורת המשחקים במקרא, ניתוח אסטרטגי בהם מעורבים מספר גורמים (שחקנים) השואפות למטרות שונות.
המרצה מדגים על-ידי דוגמאות ואת סיפור משפט שלמה, הכל מוקרן על מסך .
ההרצאה מעוברת כמו שמתנהל שיעור בכיתה.
קצת לא מאורגן המרצה וגם המבטא האמריקאי כבד מעט ומפריע להבנה.


     הרצאה מספר 3 "מליאלם"
מליאלם זוהי השפה הקלאסית בהודו הדרומית, זוהי שפה ספרותית.
את ההרצאה מעבירים הסטודנטים הלומדים בקורס שתיים מהם: חנה הלוי נולדה בקוצ'ן בהודו ושכחה את השפה.
מריים דקל שמעה סיפורים מסבתה בכל לילה ומאוד מתגעגעת.
מסכם את הנושא הפרו'פ דוד שולמן שמתאר את לימודי השפות באוניברסיטה.


     הרצאה מספר 4 "הנאציזם בעיראק"
את ההרצאה מעביר הסופר אלי עמיר, בן לעדה העיראקית.
נושא ההרצאה הוא "פרעות הפרהוד ב-1941" חיי היהודים היו בשפל סבלו המון מהערבים מזלם שארץ ישראל הייתה זמינה לקלוט אותם אחרת לא היה להם לאן ללכת.מאורע מאוד טראומטי ליהודי עיראק.
הסופר אלי עמיר משתמש בסלנג ובשפה הערבית, הוא מפנה מדי פעם את דבריו ומבטו לעבר חבריו שכנראה גם יקומו לנאום.




     הרצאה מספר 5 "המחר"
המחר זהו כנס נשיאותי לחינוך.
פותחת את הכנס הזרת שאקירה שמדברת על חשיבות הלמידה לחינוך למען הנפת וקידום נושא השלום.
שקירה מוקסמת מהכוח שיש החינוך היא טוענת " אין צורך לחכות שנים בשביל תוצאות" להוציא כסף על חינוך זה לא בזבוז ולבזבז זמן זה לא בזבוז,לישראל יש המון כוח להביא את החינוך כמפתח לקיום השלום.
שקירה מזכירה את השיר החם האחרון שלה וכולם מריעים.


     סיכום:
את כל ההרצאות בחרתי אקראי לחלוטין, לא היה כל גירוי ויזואלי שגרם לי להחליט לבחור הרצאה מסויימת.
היו הרצאות באותו נושא מסודרות האחת אחר השנייה.
לא מיד ידעתי מי הדובר ומה תפקידו הכיתוב נעלם מהר .באיזו הרצאה הייתה מין תחושה שזה המשך כאילו ההרצאה החלה ולא צילמו מספר דקות ראשונות.
באתרים כמו מס"ע והגורם האנושי היה יותר צבע ומקוטלג יותר יותר אפשרויות חיפוש.
לדעתי, יש מה לשפר. לפתוח יותר אפשרויות חיפוש על פי נושאים או מרצים דברים חדשים שמתקיימים.

הגן הקסום

מדי  בוקר כשהגעתי לעבודה הייתי מתבוננת מרחוק במעשיו, נהנת מכל שינוי שקורה ופשוט מחייכת ורצה לשתף את הצוות.
     משחקי הבוקר , משחקי קופסה כאלה שמזמינים ארבעה חברים ומחליטים מי ראשון, שני ויאללה בלגן...
הוא לא היה מוכן לחשוב אפילו שהוא יפסיד,רק לנצח ולא פחות חשוב להיות הראשון שיתחיל.
בכל פעם ששיחקנו היו לי ילדים משתפ"ם (משתפי פעולה), ילדים מקסימים שנהנו מכך שאני זקוקה להם ובהצלחה היו גם הם שותפים.
הם לא כעסו כשהפסידו, הייתה לנו ססמה לפני תחילת משחק "זזה לא נורא זה רק משחק" "הכי חשוב זה הכיף שבמשחק"
הילדים כלכך נהנו מהססמאות ומהכיף שעשינו שגם אחרים ביקשו להצטרף ונאלצתי לשתף את כולם התורות מדי יום וחלילה לא לשכוח אחד.בכל יום הפחתתי את הפעילות של המשת"פים והחלטתי לתת לו לחוות הפסדים בהדרגה היה לא קל. התסכול היה גדול והצטרכתי לחבק המון ולדבר המון עד שזכינו להגיע ליום המיוחל שהוא התחיל לומר את הססמאות לילדים אחרים שהתבכיינו, ממש מהפך.
אמנם הגן השרה אווירה נינוחה והצוות התנהג רגיל לחלוטין לא הרגשתי לרגע שונה ועדיין היו הרבה בעיות לפתור.
בשלב הזה אני מסכמת ואומרת : הילד חופשי, רץ, צוחק, רכש חברים חדשים,אהוב על הצוות מה חסר- כלום.
האהבה ישנה וכולנו עם היד על הדופק, הדרך ארוכה ומכילה בתוכה המון קשיים אך עם סביבה כזאת הדרך להצלחה קצרה
וקלה.
אנחנו מתכוננים למסיבת יום ההולדת הראשונה בגן קשה לי לתאר את ההתרגשות שמתחוללת בתוכי אין לדעת מה יקרה הסיפור לא צפוי, אני מקווה לטוב  כולי במתח, אני משתפת את אישי היקר בתחושות והוא אומר לי לעזוב את הכל כי אני מעורבת מאוד רגשית אני מוחה ולא מסכימה וקובעת יהיה בסדר ושנינו נצליח אני והוא.
בהמשך מסיבת יום ההולדת...

TED-EDUCATION -ללמד מתמטיקה בעזרת מחשבים

קונרד וולפרם פותח את ההרצאה בהצגת בעיה שקיימת כיום בעולם.

הוא לא מספר על עצמו, מיהו, מדוע העניין הזה קשור אליו ובאיזה דרך. 

המסר המרכזי שמנסה מאוד קונרד להעביר הוא: שימוש במחשבים כדי להצליח ללמוד חשבון.

קונרד משתמש במצגת לפעמים הוא מקליד תוך כדי ופשוט מוכיח כל מיני נתונים על דברים שהוא מספר.

כעבור 9 דקות נשמעים הצחקוקים הראשונים מהקהל, בעקבות בדיחה שסיפר קונרד על בתו.

במהלך ההרצאה הוא חוזר מספר פעמים על אותם דוגמאות ועל אותם נקודות ולדעתי אין בכך עניין שכן הנושא הודגש מלכתחילה אז החזרה הייתה מיותרת.

קונרד מסכם את ההרצאה : " לדעתי הנושא המרכזי בעתיד יהיה ללמוד באמצעות מחשב".

אותי כצופה מאוד שיעממה ההרצאה . בארץ אני יודעת שהחלו הניצנים הראשונים ללמידה בשיטה כזאת.

אז בהצלחה לקונרד.

TED-INSPIRING - 30 ימים של אתגרים

מדען מחשבים מרגיש שהוא תקוע החיים . מקבל השראה לשינוי המשמעותי בחייו מאיזה פילוסוף דגול.
הבחור הצעיר מתעד כל יום שעובר עליו באמצעות מצלמה.
הוא עושה דברים שמעולם לא עשה כמו: לטפס על הר- הקלימנג'רו באפריקה, לרכב על אופנים לשם כייף.
במשך כל ההרצאה הוא פונה אל הקהל שואל אותם שאלות ועונה גורם להם לצחוק .
ההרצאה מלווה בעזרת מצגת שעוזרת להרצאה לזרום וכאילו הוא מביא הוכחות לקהל.
המסר העיקרי בסיפור הוא לקום ולעשות משהו שתמיד רציתם הכל אפשרי.
הבחור משדר נינוחות, מחייך כל הזמן ומודה שהביטחון העצמי שלו רק פורח מאז.

אהבתי את השימוש בתמונות משום שהם היו נקודתיות וזה נתן מרחב להפעיל את הדמיון מה היה בהמשך.
אני בעד לעודד אנשים להגשים חלומות אפילו קטנים.

TED COURAGEOUS-"השנה שהייתי הומלסית".

בקי בלנטון עיתונאית וסופרת במשך 22 שנים.
לאחר מות אביה מצבה הנפשי מדרדר והיא מחליטה לשנות את חייה, מאחר והייתה מטיילת הרבה בחיק הטבע ועושה מחנאות    
היא מחליטה לעבור לגור בתוך וואן והיא לא שוכחת את החתול והכלב.
החיים היו מאוד קשים, כל פעם להחליף חניונים, לחפש מקום להתרחץ,להאכיל את הכלב והחתול.
בקיץ האוכל היה נרקב והחום היה בלתי נסבל. הכלב נכנס לפנסיון והחתול היה נכנס ויוצא.
החורף היה קפוא עד שלא יכלה לצאת לשירותים והייתה עושה צרכים בתוך שקית ניילון.
מצבה הבריאותי מדרדר ומישהו מפנה אותה למרפאה שמטפלת בהומלסים,שם כולם שואלים אותה: מה את עושה פה את לא נראית כמונו?. פרו'פ שהיה שם ניהל איתה שיחה ואמר לה יש לך תקוה כי יש לך עבודה.
מאמר שכתבה בקי על אביה מתפרסם בתוך ספר של ידוע.
חייה של בקי משתנים היא מוזמנת לכנסים היא מקבלת עבודה כעורכת בעיתון, היא זוכה בפרסים, קונה דירה.
המסר המרכזי מגיע בסוף ההרצאה,"אלפי אנשים ישרים גרים במכוניות והחברה מתייחסת אליהם כאל פושעים.
הנושא מאוד כאוב ואני באופן אישי נמנעת מלראות אותם בחדשות ובסרטים.
ההרצאה של בקי כתובה היא נעזרת בדפים שהיא מחזיקה,היא מתנועעת המון במשך ההרצאה ואומרת לקהל לצחוק כשהיא מחליטה שצריך.
אני מאמינה שלבקי היה קשה להיפרד מאביה כי הוא היה משפחתה ועולמה ,אך היא יכלה לא לאבד את כל מה שהיה לה עם רק הייתה פונה לקבלת עזרה.
עצה אישית ,בקי, תנסי להתלבש כמו אישה.

ילד ד'

היום הוא יום מאוד מיוחד עבורי, הוגשמה לי המשאלה שכל כך רציתי בה בשבילו- מעבר לגן חדש.
     היה זה יום חורפי, בחוץ התחוללה מלחמה ואני הייתי חולה.
לצערי שכבתי במיטה כשהטלפון צילצל ואז נאמר לי המפתיע שכבר היום מתחיל המעבר. וואו לא ידעתי מה לעשות !
מתפקידי להיות לצידו ביום שכזה לכן אמרתי לעצמי"קחי אוויר" קמתי , התלבשתי ויצאתי לדרך.
קבלת הפנים הייתה חמה מאוד מאז אותו יום ועד ליום האחרון בתום שלוש השנים.
כל בוקר החל בחיוך שכולם קיבלו לא היינו מיוחדים,כל הילדים קיבלו חיבוק מהגננת, חיזוק חיובי, מדבקה של חייכן ואנחנו גם אין מיוחדים יותר כולם שווים.
ניגשתי למחברת וסיפרתי לה את הכל וזה לא הספיק הוספתי מחברת גם לתיק שלו שידעו שהכל טוב מאוד.
הילד המיוחד שלי החל להשתנות הוא הרגיש משוחרר יותר היה שמח והכי חשוב שאף אחד לא הרגיש שיש קושי.
קצת בעיות החלו בחצר מריבה על משחק ופה אני נכנסת לתמונה מתווכת ביניהם ומכוונת אותם למצוא פתרון שלשניהם יהיה טוב.
הצוות מתבונן בי לומד משיטת העבודה ומיישם אותה ברגע אמת.
אני מוכרחה לציין שפשוט זכינו בבית חם מקום אוהב צוות שנותן ולא מוכן לשמוע תודה, הם היו עונות לי "אנחנו עושות את העבודה שלנו".
מה יכולתי לאחל בשבילו יותר ממה שקיבל.
אני שמחה שהגענו עד הלום והאווירה שלווה היד על הדופק ויש לנו סדר עבודה תכנית כתובה ויוצאים לפעולה.
מחליטים פה אחד: כולם שווים היחס יהיה אחיד ואני הופכת להיות הצל.
יופי אני חוזרת הביתה מחויכת ממשיכה לספר למחברת והולכת לישון רגועה מחכה לימים הבאים שמין הסתם יהיו עמוסים וגדושים בהפתעות.
לילה טוב.

ילד מיוחד ג

עוברים למבנה חדש גן גדול יותר עם יותר חדרים .
המעבר לא היה קל ל"מיוחד" הוא לא מצא את משחקי החצר שהיה רגיל אליהם, הרבה משחקים הוחלפו, מקומות ישיבה קבועים השתנו והכל תסס וגעש.
לי היה סימן שהמעבר יעזור לי לעזור לו. מאחר וגם אני "עברתי" לגן החדש גם אני לא ידעתי להתמצות וביקשתי ממנו לעזור לי.
עצם הפניה שלי, אליו לעזרה גרמה לו להסתכל אלי בקשר עין עמוק עם משמעות חזקה "את צריכה ממני עזרה"?
לא התאפקתי חיבקתי ונישקתי וחיזקתי בכל דרך אפשרית שידעתי.
בכל יום התגברנו יחד על מספר קשיים שהיו, אני חייבת לציין שהיו המון הצלחות כמו: לבקש להרכיב פאזל אחר מהרגיל שלא הסכים לוותר עליו, האובססיה לחפור בחול הסתיימה וקיבלה משמעות אחרת של למידה, ההשתתפות במפגשים הייתה תורמת ואי אפשר היה להתעלם מכך .
    למיוחד שלי היה כישרון  מדהים לדקלם סיפורים שהקראנו לו, אם רציתי לרמות ולקצר בהקראה הוא מיד מחה ולא וויתר
משחק נוסף שהמצאתי בשבילו היה לקפוץ על הטרמפולינה ולספור כשאני אוחזת לו ידיים . שאר החברים היו מצטרפים ואז העמדתי אותם בטור וכל אחד בתורו היה מצטרף.
הדפים במחברת שלי מתמלאים חוויות מכל יום . יום עם הצלחות ויום עם אכזבות.
בלילה אני מדפדפת ומנסה לחשוב אם טעיתי ואיך להתחיל את היום הבא, מחליטה להביא לו משהו שלי , ממני, דבר שיעזור לי לרגש אותו ולגרום לו לרצות בי . אני לא מצליחה להבין מה לקחת ואז עולה בי ההחלטה הוא יקבל ממני כיף, חיבוק, נשיקה וזהו.
להשתמע....

ילד מיוחד ב'

פעם בשבוע הלכנו לפינת החי שהייתה בקרבת מקום, בדרך הוא לא דיבר אז חשבתי לעניין אותו במשהו שקפץ לי באותו רגע,  
העורבים לא הפסיקו לקרוא בקול חזק בזמן שעפו מעלינו .אמרתי לו : "העורבים קוראים לך" והכנסתי את שמו לאותו צליל
הוא הרים מבט אליהם וחייך המשכתי אם המשחק לאורך כל הדרך שנמשכה בערך עשרים דקות.
הצלחה נוספת ואני מרגישה שהצלחתי לגעות בו טיפה --- שהיא המון.
בפינת החי הוא היה אחר לא פחד משום חיה, הרים וליטף , האכיל אותם , ניגש לכלובים וביקש שוב .
אף על פי שאני נרתעתי מהחיות ואפילו נגעלתי מהריחות נשמתי נשימה עמוקה המון אויר לריאות אויר מאוד מסריח שגרם לילד המדהים לצחוק רק מלראות אותי סותמת את האף.
הסתיים לו יום כייף בפינת החי ואנחנו חוזרים להמשך היום בגן .
בגן האווירה שונה יש הרגלים אחרים ויש כללי התנהגות ואין את החופשיות של פינת החי, מתחיל קושי אחר מין "לא רוצה"
וזה קשה לפיצוח אני לא הבוס אני לא מחליטה יש כללים והוא לא מקבל אותם כי לא מסבירים לו למה? מדוע? אח"כ ועוד המון שאלות שאני רואה אצלו בעיניים.
עוד יום עובר והמחברת שלי מתמלאת בעוד מספר שורות המכילות את חוויות היום , חמש שעות גדושות שרק מחזקות אצלי את הרצון להמשיך ולא לנטוש עדין מוקדם להרים ידיים....

"ילד מיוחד" א'

"ילד מיוחד"
תקופה ארוכה נהנתי להיות במחיצתו של ילד מדהים וכפי שכיניתי אותו "מיוחד".
הימים הראשונים היו מאוד מסקרנים אותי, הרגשתי שאני חייבת לפצח אותו ולחדור אל ליבו - וזה היה קשה תאמינו לי.
לא קיבלתי עזרה מהסובבים אותו .... תיתמודדי.
ואכן התמודדתי בעזרת הסבלנות העצומה שבי וההתמכרות אליו. כל יום היתה הצלחונת זעירה כל  גילוי היה מוציא אותי מגידרי מיד רצתי למחברת והכל נרשם.
מבט ראשון ממנו אלי, פניה ראשונה ממנו אלי, היד הקטנה שנשלחה לתוך ידי.
אושר גדול..  יש למה לצפות אמנם הדרך ארוכה אך נפלאה.
הקשיים היו רבים, המון נקודות שצריך לטפל ולדעת לפתור הדחף האימהי שלי עזר לי כל הזמן, לא משהו שלמדתי, פשוט דחף שאמר לי תעשי ככה וכשזה עבד ועבד לטובה המשכתי עפ האמונה בעצמי.

המשך יבוא....

הגורם האנושי

אהבה, פחד. שמחה, אושר,חיבוק,הגנה- החיים.
הימים המאושרים בחיק המשפחה  חוויות, ימים כאלה כיפיים  שרק שטעות אנוש היא שקטעה את השלווה והנחת שהרגשנו.
נסיעה משפחתית ברכב עלתה ביוקר. שרנו שירים יחד עם ההורים ואפילו אבא הוסיף מחיאת כפיים הסתובב אלינו מחוייך
ובום...נהרסו לנו החיים,תאונה קשה מאוד בגלל טעות אנוש.

הסיפורים שהבאתי לכם הם מעין נגיעות קטנות על כל מיני נושאים הקשורים למשפחה לטוב ולרע.
כל העובדות הם ממחקרים שפורסמו באתר "הגורם האנושי".

קריאה נעימה

הגורם האנושי -המשפחה.

המשפחה

    מחלה קשה של אחד ההורים,אחים מנישואים קודמים,מחלת נפש של אחד מבני המשפחה,התאבדות,עבר פלילי הם רק
דוגמאות לשמירה על סודיות במשפחה מפני הילדים.
מהן ההשלכות?
ההורים רוצים להגן על היקר להם מכל "ילדיהם". להורים אלו שאיפה גדולה לגונן עליהם מכל חוויה של כאב ועגמת נפש.
ההורים מעוניינים ליצור לילדיהם סביבה טבעית ונורמלית לחלוטין ודואגים שיהיו כמו כולם.
מרבית ההורים עושים זאת מפני הבושה "מה יגידו" ומהמחשבה שמעמדם החברתי יפגע.
 
    ילדים מרגישים שמסתודדים סביבם, הם חשים  בלחשושים יש להם "אוזניים גדולות".לכן במצבים שההורים אינם יכולים להתמודד עם המצב הם פונים לקבלת עזרה אצל הגורמים המוסמכים.


מי מחקה את מי?

     מי מחקה את מי,אימהות את בנותיהן או הבנות את האימהות ?
מחקרים בנושא גילו שהאימהות מתעדכנות באופנה דרך הבנות שלהם.
מפאת גילם האימהות אינם בקיאות בכל החידושים הקוסמטיקה,באופנה,בסגנון לבוש חדש או אפילו בתסרוקת עכשווית.
במחקר שנערך גילו שאם מחקה את ביתה מאחר והיא מעריכה את הידיעות והבקיאות שלה בנושא ולא ההפך.


"בנות יקרות"

     יותר יקר לגדל בנות מאשר בנים.
במחקר כלכלי שנערך נבדקו משפחות עם בנות ובנים והממצאים הראו שבגיל ההתבגרות ההוצאות על הבנות הם מוכפלות.
מוצרי היגיינה,קוסמטיקה,הלבשה תחתונה,לבוש מודרני.אלו הם הנקודות שעליהם קיימים ההבדלים בין הבנים לבנות.
לרשימת ההוצאות ניתן לציין שלבנות יותר תחביבים מלבנים,הן אוהבות אביזרים נלווים לכל בגד כגון: תכשיטים,כובעים,
צעיפים,נעליים מתאימים .

     ההורים אוהבים לראות את הבנות מדוגמות למרות הקושי שכרוך בכך- ההוצאה הכספית.


תזונה אצל תינוקות

     "אם לא תאכל לא ייקחו אותך לצבא"
במחקר שנערך על 24 תינוקות בבית חולים שערי צדק,גיל הרופאים שבעיות אכילה אצל תינוקות נגרמות האובססיביה של האם לפטם את הילד.
כשהתינוק מסרב לאכול ולעיתים אף מקיא האם ממשיכה לנסות להאכיל אותו בכוח.
התינוק בשלב מסוים מפתח טעמים ויודע מה הוא לא רוצה לאכול. במקביל עקשנותה של האם שהופכת להיות טורדנית.
דאגתם של הרופאים הייתה האם בגיל כה צעיר ורך ניתן לפתח בעיית אכילה?לכן נערך המחקר בתינוקות והמסקנה הייתה שטיפול נכון בשיטות שונות יאפשר גפ לאם וגם לתינוק נחת.


 קרימינולוגיה

בחברה   היהודית זה נקרא"רצח בת הזוג",בחברה הערבית זה נקרא "רצח נשים".
בדרך כלל כשנרצחת אישה זה משום שרצתה לסיים את הקשר שהיה לה עם הבחור.
הבחור שחש מושפל ונחות אינו מפעיל שיקול דעת ניכנס לפאניקה ואמוק ופשוט מסיים את חייה מבלי לחשוב על חייו.

בחברה הערבית הרצח הוא על חילול כבוד המשפחה. האישה "מושאלת" ממשפחתה למשפחת בעלה לכן היא מחויבת בהרגלים ונורמות חדשות ואם חיללה את כבוד משפחתה אחראים עליה הם משפחתה והם דואגים להעניש.

     מחקרים שונים הראו שישנם גורמים נוספים לרצח בת הזוג. כגון: מצב כלכלי קשה שהבעל אינו עובד הוא חש ממורמר ולא מועיל,קליטה קשה בארץ  בעיות שפה מציאת חברים השתלבות החברה  מוציאים תיסכולים שמטריפים את הדעת,
אישה מצליחה יותר מבן זוגה תחושת הנחיתות "אישתי מרוויחה יותר ממני" "אני חי על חשבונה"ועוד...
   
      מקלטים לנשים מוכות, הוסטלים לעולים חדשים ועוד מועדונים ליצירת מפגשים מעודדים ותומכים עם בעלי מקצוע
כל המקומות הללו מלאים ועדיין למרות כל הקידמה בנושא והפתיחות טרם הצליחו לעצור את התופעה ולצערנו הרב
המספרים של הקורבנות לא פוחתות.


 "התשמע קולי רחוקי שלי"

     השכול - כאב נורא של הרבה משפחות במדינת ישראל.
אילנה כץ כותבת על הקשר ששומר צה"ל עם נשות ואימהות הנופלים.
היא מדווחת על נופש של ארבעה ימים,על פגישות מלאות תעצומות נפש של הקצינות עם המשפחות.
אילנה כץ שכלה את בנה ואת בעלה.
 
     במאמר שלה רוצה אילנה כץ להעביר את תפקידה של הקצינה שהיא נציגת הצבא.
למרות שהחיים ממשיכים יורים טילים לעבר הדרום אנחנו פה בנופש שארגן לנו הצבא ואני  "אילנה" מסתכלת על הקצינות כל טיול ומפגש ובמשך כל דקה מזמנם ואני לא מבינה מאיפה יש להם כוחות כה אדירים של נפש להכיל את הכאב והאובדן
של כל אלמנות צה"ל. החיבוקים והחמימות והאהבה גלויים לעין ואז אני מגיעה למסקנה שפשוט הם בשליחות.
אין פרוש אחר למה שהם עושות "שליחות אלוהית".
 

      יומן אישי

      נערה יושבת בחדרה וכותבת יומן זיכרונות רלוונטי ליומנו האמנם?
קשה לדמיין נערה יושבת החדרה ורושמת את כל חוויותיה מאותו היום מגלה לדפים את סודותיה הכמוסים.
בימים של פייסבוק וטוויטר ובכלל אינטרנט נדיר יהיה לגלות נערה שכזו.

     הכתיבה היומנית של פעם עזרה להקל על הבדידות שחשה הכותבת.
הכתיבה הוציאה הרבה תכונות טובות שלא ידעו כי קיימות אצלם כמו כישרון לכתיבת שירים.
הכתיבה היוותה מקום בריחה לכתוב על אהוב או על אהבה אסורה נשים כתבו על פנטזיות וזה עזר להם להקל על כאבם.

      פסיכולוגים טוענים שהכתיבה עוזרת לכותבת לגבש זהות להעמיק אותה ולבגר אותה.
בניגוד לכתיבה האינטרנטית בכתיבת יומן נשמרת הפרטיות והיא אישית,כאשר מתכתבים בפייסבוק כ ו ל ם יודעים.

עצתי לכל המעוניינת וכאחת שכתבה יומנים זה כיף לפתוח אותם כעבור 25 שנים לקרוא ולצחוק ...


כוחן של התפילות

     אנשים דתיים מאריכים חיים יותר מאנשים חילוניים , האם יש קשר בין הדת לבריאות?
במספר מחקרים נבדק ונמצא קשר בין בריאותם של אנשים דתיים לבין בריאותם של אנשים חילוניים.
נמצא שאדם שמקדיש זמן לתפילות אין לו לחץ דם גבוה והדופק שלו סדיר מאחר והוא רגוע ושקוע כל כולו בתפילה
ומאמינים יואמרו שיש עזרה מלמעלה והתפילות נענות.
התפלות מחזקות את המערכת החיסונית ואפילו מאריכה חיים.
בעולם מלא מתח ואקשן אנשים כל הזמן במרוץ נגד הזמן ממהרים, כועסים, נלחמים להשיג את פרנסתם ואין להם שקט נפשי.
     אפילו הציניים שבנינו לא פעם הרימו מבט למעלה כשהזדקקו לברכה וניסו להאחז האמונה קטנה השביל לעזור לחולה להבריא.
קצת אמונה לא הרגה אף אחד כדאי לנסות.








   

פחדי לילה אצל ילדים

ילדים רבים חווים בגיל הרך את הלילה וההליכה לשינה בצורה קשה מאוד.

זמן השינה מוגדר אצלם כגורם למצוקה נפשית עמוקה,המצריכה טיפולים ותשומת לב רבה מההורים.

המצוקה היא גם של ההורים,הם מתכוננים נפשית ופיסית מתחילת היום למציאת פתרון לקראת הלילה הקרב.

הפחדים של הילד בגיל הרך נובעים מכמה היבטים פסיכולוגיים הקשורים לשלבי ההתפתחות בגיל זה.

כגון:להישאר לבד,להיות בחושך,התנתקות מההורים והמשפחה,חוסר בחמימות וגולת הכותרת"מפלצות".

מחקרים רבים הראו שאצל ילדי הגן הפחדים רבים יותר והם מקשרים זאת לשלב הדימיוני שנמצא בו הילד.

בזמן חולי הילד מדמיין דברים בד"כ רעים שקורים לו או שתוקפים אתו ושמגיע זמן השינה הפחדים משתלטים עליו ואין בכוחו לסלק אותם מעליו או להרחיק.

ישנם מספר תפרונות ודרכי התמודדות:שימוש בחפצים פרוותים ונעימים כמו בובות דמוי אדם ובובות בדמות חיות.

תמיכה ללא תנאי מההורים,נוכחות ההורים החדר ,סיפור לפני השינה וחיבוק.

ההורים שנשברים פשוט מכניסים את ילדיהם למיטה הגדולה של אמא ואבא.

מסקנות המחקרים הראו שנוכחות פחותה של ההורים והתעסקות בנושא הפחיתה פחדים אצל ילדים.

התחלה חדשה לאביה

אביה כותבת על עצמה בקצרה ולא שוכחת לברך את כולנו בחמימות רבה.
                                          יישר כח

אתר- למידה קיבוץ בראשית.

הכותבים הם תלמידי כיתה ד מקיבוץ בראשית יחד עם המורה שלומית.
זאת המשימה השנייה שמטילה המורה על תלמידיה.הרקע הוא לימודי,התלמידים חווים גם למידה וגם הנאה מהשימוש באינטרנט כחלק מהכנת העבודה.
נושא הבלוג הוא במסגרת לימודית במקרה זה שיעור טבע\מולדת.
כתיבתה של המורה מאוד ישירה ועניינית תהליך העבודה מוסבר באופן פשוט וקל להבנה,ההדרכה מאוד ברורה,לכן לא יהיה קושי לתלמידים בהכנת המשימה.
לדעתי בלוג שכזה יכול לשמש דוגמא להרבה מוסדות לימוד שאפשר לשלב את הכנת שיעורי הבית באינטרנט ולהפוך אותם למעניינים יותר.הכנת שיעורי הבית בתכונת כזו תדרוש מהתלמיד להתאמץ יותר ולהשקיע שכן כל חבריו ללימודים מחוברים ויכולים להגיב.
בסיום כתיבת המשימה מעודדת המורה את תלמידיה עם המשפט"אני גאה בכם...."
סיום מעודד ומחזק מאוד.
בחרתי את הכתבה על עץ האלון,אהבתי את התשובות הקולעות בדיוק לשאלת המורה.
השימוש במקורות איזה השקעה גדולה לכתיבה.
ולבסוף מקנחים השניים בסיפור יפיפה עם מוסר השכל,אהבתי.

,התחלה חדשה

ערב טוב.

לא מאמינה ,הצלחתי לבד בלי עזרת הילדים .

מאחלת לך ולכולם התחלה מקסימה ומבורכת.

אבלין