ילד מיוחד ג

עוברים למבנה חדש גן גדול יותר עם יותר חדרים .
המעבר לא היה קל ל"מיוחד" הוא לא מצא את משחקי החצר שהיה רגיל אליהם, הרבה משחקים הוחלפו, מקומות ישיבה קבועים השתנו והכל תסס וגעש.
לי היה סימן שהמעבר יעזור לי לעזור לו. מאחר וגם אני "עברתי" לגן החדש גם אני לא ידעתי להתמצות וביקשתי ממנו לעזור לי.
עצם הפניה שלי, אליו לעזרה גרמה לו להסתכל אלי בקשר עין עמוק עם משמעות חזקה "את צריכה ממני עזרה"?
לא התאפקתי חיבקתי ונישקתי וחיזקתי בכל דרך אפשרית שידעתי.
בכל יום התגברנו יחד על מספר קשיים שהיו, אני חייבת לציין שהיו המון הצלחות כמו: לבקש להרכיב פאזל אחר מהרגיל שלא הסכים לוותר עליו, האובססיה לחפור בחול הסתיימה וקיבלה משמעות אחרת של למידה, ההשתתפות במפגשים הייתה תורמת ואי אפשר היה להתעלם מכך .
    למיוחד שלי היה כישרון  מדהים לדקלם סיפורים שהקראנו לו, אם רציתי לרמות ולקצר בהקראה הוא מיד מחה ולא וויתר
משחק נוסף שהמצאתי בשבילו היה לקפוץ על הטרמפולינה ולספור כשאני אוחזת לו ידיים . שאר החברים היו מצטרפים ואז העמדתי אותם בטור וכל אחד בתורו היה מצטרף.
הדפים במחברת שלי מתמלאים חוויות מכל יום . יום עם הצלחות ויום עם אכזבות.
בלילה אני מדפדפת ומנסה לחשוב אם טעיתי ואיך להתחיל את היום הבא, מחליטה להביא לו משהו שלי , ממני, דבר שיעזור לי לרגש אותו ולגרום לו לרצות בי . אני לא מצליחה להבין מה לקחת ואז עולה בי ההחלטה הוא יקבל ממני כיף, חיבוק, נשיקה וזהו.
להשתמע....