ילד מיוחד ב'

פעם בשבוע הלכנו לפינת החי שהייתה בקרבת מקום, בדרך הוא לא דיבר אז חשבתי לעניין אותו במשהו שקפץ לי באותו רגע,  
העורבים לא הפסיקו לקרוא בקול חזק בזמן שעפו מעלינו .אמרתי לו : "העורבים קוראים לך" והכנסתי את שמו לאותו צליל
הוא הרים מבט אליהם וחייך המשכתי אם המשחק לאורך כל הדרך שנמשכה בערך עשרים דקות.
הצלחה נוספת ואני מרגישה שהצלחתי לגעות בו טיפה --- שהיא המון.
בפינת החי הוא היה אחר לא פחד משום חיה, הרים וליטף , האכיל אותם , ניגש לכלובים וביקש שוב .
אף על פי שאני נרתעתי מהחיות ואפילו נגעלתי מהריחות נשמתי נשימה עמוקה המון אויר לריאות אויר מאוד מסריח שגרם לילד המדהים לצחוק רק מלראות אותי סותמת את האף.
הסתיים לו יום כייף בפינת החי ואנחנו חוזרים להמשך היום בגן .
בגן האווירה שונה יש הרגלים אחרים ויש כללי התנהגות ואין את החופשיות של פינת החי, מתחיל קושי אחר מין "לא רוצה"
וזה קשה לפיצוח אני לא הבוס אני לא מחליטה יש כללים והוא לא מקבל אותם כי לא מסבירים לו למה? מדוע? אח"כ ועוד המון שאלות שאני רואה אצלו בעיניים.
עוד יום עובר והמחברת שלי מתמלאת בעוד מספר שורות המכילות את חוויות היום , חמש שעות גדושות שרק מחזקות אצלי את הרצון להמשיך ולא לנטוש עדין מוקדם להרים ידיים....